לפני בערך שנתיים יצאנו רנה, סנדי, מיקה ואני לצימר במצפה מתת בגליל המערבי. סנדי ורנה שיחקו, טיילו ועשו ז'אקוזי. רנה רדפה אחרי קיפודים בחצר ותפסה לסנדי את כל המקום על הספה. טיילנו הרבה ונהנינו. כל התמונות מהצימר במצפה מתת נמצאות כאן
רנה הייתה מאוד קשורה ליואב. יואב ירד עם רנה כמעט כל יום בצהרים ושמר עליה כאשר אנחנו היינו בחו"ל. יואב צילם את רנה והכין עליה סרטים. כל פעם שיואב התקרב אלינו, רנה הייתה מזהה, שמדובר ביואב ומתחילה לנבוח ולילל משמחה. יואב נשאר עם רנה, גם בבית החולים כאשר מצבה התדרדר. רנה אהבה מאוד את יואב ולכן אני בטוח שהייתה רוצה לאחל ליואב המון מזל טוב, לרגל יום ההולדת שלו שחל מחר. ולמסור לו המון תודה על כל ההשקעה והאנרגיות שהשקיע בה ובסנדי.
רנה אהבה לשבת בעמדת הנהג. בכל פעם שהשארתי את רנה באוטו לכמה דקות, היא הייתה מיד קופצת למושב הנהג עד שחזרתי. רנה אהבה לנסוע באוטו. אם זו הייתה נסיעה ארוכה היא הייתה תופסת תנומה מאחור, ואם נסיעה קצרה היא הייתה מסתכלת מהחלון החוצה. בנסיעות לצפון, רנה אהבה לשים את הראש על סנדי והתפרס על כל המושב האחורי, ולא להשאיר לאף אחד מקום.
עד לפני חודשיים חשבנו שאנו חייבים רכב יותר גדול, פתאום התפנה מקום וכולם נכנסים באוטו. אבל כל נסיעה מזכירה את הכלבה שלנו שאהבה לנהוג באוטו ולהפריע לסנדי לישון לידה במושב האחורי.
פעם כשרנה הייתה גורה בת חצי שנה, הלכנו לטייל בפארק הירקון. רנה אהבה, מאוד לרוץ בפארק ולשחק עם כלבים אחרים. אני אהבתי לרוץ בפארק ולעשות כושר. באחת הפעמים כשהלכתי עם רנה, עצרנו ליד המתקנים כדי לעשות קצת מתח ומקבילים. רנה רצה לה מסביב ואני התאמנתי. במקרה, הייתה בדיוק במקום כוכבת כוכב נולד, באותה התקופה, והדיווה של המדינה – ריקי גל. ריקי אוהבת מאוד כלבים, ורנה הייתה תמיד כלבה חמודה, אז היא פשוט ישבה, הושיטה את ידיה לשני הצדדים, וקראה לרנה החמודה. רנה לא חיכתה שניה מיותרת, היא לא ויתרה מעולם, על חיבוק אוהב של כל אדם שפגשה ברחוב. הבעיה הייתה שרנה כבר לא הייתה גורה כל כך קטנה, היא כבר שקלה כמעט 20 קילוגרם ולפעמים היא שכחה שהיא כלבת ציד אמיצה, וכבר לא סתם, גורה קטנטנה. רנה רצה לעבר ריקי, בריצה המפורסמת חסרת המעצורים שרק רנה ידעה לרוץ בה. כמובן שרנה גם שכחה לעצור בזמן. היא פשוט התנגשה, במלוא העוצמה של כלבת ציד אמיצה בתוך הראות של ריקי גל. חברים שלי שהיו נוכחים בארוע, נשבעים עד היום, ששמעו קולות של עצמות נשברות, וחשבו כיצד להבריח אותי לחו"ל, לאחר שיתגלה שבגללי ובגלל רנה, הדיווה של המדינה לא תוכל לשיר יותר. אני כבר חשבתי על תביעת המיליונים נגדי ונגד רנה, ואיך אני אסביר לשופט שרנה תמיד הייתה קצת clumsy, ושזה לא אשמתה, היא פשוט אהבה אנשים, גם אנשים זרים שפגשה פעם ראשונה ברחוב.
למזלנו, ריקי גל התגלתה כדיווה אמיתית. היא לא התרגשה מהארוע המביך, ופשוט חיבקה את רנה והתנהגה, כאילו כלום לא קרה. האם יש קשר בין הארוע לבין, אי השתתפותה של ריקי גל בעונות הבאות של כוכב נולד? האם ריקי גל, החלימה לחלוטין מהארוע? אלו שאלות שכנראה ישארו עלומות לעד.. אבל בכל מקרה, בשם רנה ובשמי, אני רוצה להתנצל בפני ריקי גל.
אוסטרליה,גרמניה,יפן,טורקיה,אירלנד וארה"ב בכל המדינות הללו מישהו איכשהו הגיע לאתר לזיכרה של רנה. רנה, את באמת כלבת ציד אמיצה. עברו פחות מחודשיים מאז שרנה עזבה אותנו, מצד אחד הזיכרון שלה כל כך טרי, אך מצד שני זה נראה כל כך רחוק. כל כך הרבה דברים קרו מאז שרנה לא הייתה שותפה להם (או שאולי כן). הדברים שבהם היא חסרה לנו ביותר הם הדברים הקטנים, הדברים היומיומיים. הטיול כל בוקר רק עם סנדי, הכלבים שרנה פעם שיחקה איתם, אנשים שאהבו אותה, וכמובן הכי חבל לנו שעומר לא יכול לשחק איתה. רנה הופכת לאט לאט לזיכרון שישאר רק עם המעטים שהכירו אותה, לכן בעצם הקמנו את האתר לזיכרה, על מנת שזיכרונה של רנה לא ישכח. ככל שיותר אנשים ישמעו על רנה ויכירו אותה, כך היא תחיה במחשבותיהם של עוד אנשים.
לאחר הביקור הראשון שלנו באבירים חזרנו לצימר נוסף ביישוב – אגדה של בקתה. החיפוש אחר צימר שמקבל שתי כלבות, הוא משימה כמעט בלתי אפשרית. תמיד היינו מתחילים לחפש ממש לפני סוף השבוע על מנת למצוא צימרים שנשארו ריקים ויסכימו לקבל אותנו ואת הכלבות. הכלבות היו נהנות מטיולים ביערות ובנחלים באזור. רנה תמיד הרגישה לא בנוח בצימרים בלילה הראשון. היא הייתה זקוקה ללילה אחד על מנת להרגיש בבית ולהתמקם בצימר. אחרי הלילה הראשון היא חזרה לעצמה והייתה מלאת מרץ ואנרגיות. סנדי לעומתה הייתה תמיד כלבה חשדנית. היא פחדה לעלות במדרגות הצימר או לטפס בנחלים תלולים, בזמן שרנה קיפצה לה כמו כלבת ציד אמיצה מסלע לסלע.
בטיולים עבדנו עם רנה על הפחד שלה ממים. רנה פחדה להרטב והייתה נובחת על סלעים חשודים בנחל. סנדי לעומתה הייתה נכנסת לכל ברכה ומחפשת דגים. אך לבסוף רנה הייתה רואה את סנדי נכנסת למים ומיד נכנסת אחריה על מנת שלא יחשבו שהיא כלבה פחדנית במקרה. הכלבות עשו תרגילי כושר, נהנו מהצימר ומהשמש כמו כלבות עירוניות רגילות שיוצאות לצימר בגליל המערבי.
כל התמונות נמצאות ב עמוד התמונות מאגדה של בקתה
מישהו אצלנו במשרד הדביק את כולם בשפעת קשה למדי. אני כבר שלושה ימים,מתעטש, משתעל ומרגיש באופן כללי, שאני גוסס. אם אני לא אשרוד את השפעת תקברו אותי ליד רנה, יש שם נוף יפה, ורנה הייתה שמחה לא להיות לבד. רנה שנאה להיות לבד. היא תמיד הייתה תלותית. כאשר הייתי משאיר אותה בבית היא הייתה בוכה שאני לא לוקח אותה איתי. כאשר הייתי חוזר היא הייתה בוכה משמחה שחזרתי והיא לא צריכה להשאר שוב לבד עם סנדי.
כלבים חולים בדרך כלל מנסים להתבודד ולהתמודד לבד עם המחלה שלהם. אנחנו האנשים, לוקחים מלא כדורים והולכים לעבודה להדביק עוד כמה חברים שלא יאשימו רק אותנו שאנו חולים.
רנה הייתה מאוד אנרגטית וכשהיא הייתה חולה או לא הרגישה טוב, היא נהפכה לכלבה רגועה ששכבה לה על הספה במקום להשתולל בבית. מיקה לפעמים העדיפה אותה במצב הרגוע הזה, אבל אני רק חיכיתי שתרגיש טוב ונלך להשתולל שוב בחוץ. רנה עברה הרבה מחלות בחייה. היא סבלה בילדותה מתגובת יתר לחיסון אותו קיבלה בגיל חודש. המשמעות הייתה שהמערכת החיסונית שלה הגיבה תגובת יתר והיא לקחה סטרואידים לדיכוי המערכת החיסונית שנה שלמה, עד שהצליחה להתגבר על המחלה. זו מחלה ידועה בגזע שלה, יש שמכירים אותה בשם HOD (בשם המדעי: היפרטרופיק אוסטאו – דיסטרופי). במקרה של רנה, אותו אני מכיר מקרוב, המחלה יכלה להמנע, אם האנשים המנהלים את הגזע שלה בארץ לא היו מסתירים את דבר המחלה. אביה של רנה העביר את המחלה הזו לגורים בהמלטה קודמת. אך המידע הנ"ל, הוסתר, כנראה על מנת לעשות עוד קצת כסף מעוד כמה גורים. במקום למנוע מכלבים שהעבירו את הגן של המחלה להמשיך להעביר את הגן הנ"ל, ממשיכים להרביע כלבים ויודעים שחלקם יהיו חולים. רנה יצאה מהמחלה הזו בגיל שנה וחצי ומאז הייתה כלבה בריאה, אך יכול מאוד להיות שלקיחת הסטרואידים תקופה כה ארוכה, תרמה להתדרדרות המהירה שגרמה למותה.
רנה הייתה כלבה עם אהבה ללא גבולות לכל האנשים בעולם, היא לא הייתה רוצה שאצא לרדוף אחרי האנשים שבמודע ממשיכים להעביר את המחלה הזו לכלבים בארץ. היא רצתה רק לעשות טוב. אפילו כשהייתה במצב הקשה ביותר בבית החולים לפני חודש וחצי, היא ניסתה לנחם אותי במקום להיות עצובה.
כולנו ממשיכים להרגיש בחסרונה של רנה, במיוחד כשאני חולה, ולא יכול להתכרבל איתה במיטה במקום ללכת לעבודה.
עומר ורנה קשורים אחד לשני יותר מכפי שניתן לשער. גם עומר וגם רנה הם ילדים שלי. עומר אמנם הבן שלי ורנה הייתה הכלבה שלי, אבל רנה קדמה לעומר והיא הייתה עבורי כמו בת. אני גידלתי את רנה, אני לימדתי אותה את כל הדברים שידעה, אני אילפתי אותה ובי היא הייתה תלויה. גם עומר לומד כל יום משהו חדש וגם הוא תלוי בי.
כשעומר נולד, רנה הייתה כבר בת שלוש. היו חששות, בעיקר של מיקה, איך היא תקבל את התינוק החדש? האם לא תהיה אלימה כלפיו? והאם עומר יסתדר איתה ועם סנדי? בשלב כלשהו היו שחשבו לקחת את רנה מהבית בגלל החשש הזה. אני לא הסכמתי. רנה הייתה בת שלי בדיוק כמו שעומר הוא הבן שלי. הייתי בטוח שהם יסתדרו מצויין. ובאמת, רנה וסנדי זיהו שמדובר בתינוק מהרגע הראשון. בימים הראשונים, כשעומר הגיע הביתה, הרגשנו שהן הולכות על קצות האצבעות ומשתדלות לא לנבוח שלא לצורך. מהר מאוד הן התרגלו לנוכחות החדשה, והיו מלקקות את עומר ושומרות עליו.
כשעומר ישב לאכול, הוא היה אוכל ביס אחד, ועוד עשרה מחלק לכלבות. רנה וסנדי ידעו שכאשר עומר אוכל זו חגיגה של אוכל גם עבורן. על כסא האוכל עומר למד לקרוא לרנה "אה אה" (הסוף של השם רנה, he he). ואחד המשחקים הראשונים שלו היה, לקרוא לרנה עם אוכל ביד, וכשהיא הגיעה הוא הזיז את היד חזרה והתפקע מצחוק. כמובן שבסוף הוא נתן לה ולסנדי את האוכל. עד היום עומר מנסה, לאכול את האוכל של הכלבות וחושב שזהו האוכל הטוב ביותר. הוא אוהב לשחק עם צלחות האוכל של הכלבות, ובמיוחד לשפוך את המים ולפזר את האוכל על כל המטבח.
ככל שעומר גדל, הוא גילה יותר ויותר עניין ברנה. סנדי הכלבה השניה שלנו, היא לברדורית כבדה, כל היום רובצת במקום ולא יכולה לשמש פרטנר למשחקים. לעומתה רנה, הייתה כלבה אנרגטית, ספונטנית ומלאת שמחת חיים. עומר שמהרגע הראשון היה תינוק מלא אנרגיה, זיהה מהר מאוד מי היא הפרטנרית למשחקים, ולמי אפשר למשוך באוזניים. היה להם משחק קבוע, רנה הייתה מחזיקה כדור בפה, ועומר היה זוחל אחריה מסביב לשולחן. היום כשעומר כבר רץ ברחבי הבית, אני מרגיש יותר ויותר בחסרונה של רנה, כי אני יודע שעומר היה כל כך נהנה לשחק איתה ולרוץ אחריה.
בשנה האחרונה, עד מותה של רנה, היינו כולנו (רנה, סנדי עומר ואני) מטיילים כל יום טיולים ארוכים עם העגלה. כל בוקר עומר היה מתעורר ב 05:00 בבוקר. היינו יוצאים לטיול ברחבי הפארק עם העגלה בשעת בוקר מוקדמת. ובערב עומר לא היה נרדם ללא טיול בעגלה בליווי רנה וסנדי. בשבתות זו הייתה חגיגה, היינו יוצאים לטיולים ארוכים והכלבות היו חוזרות מותשות.
רנה הייתה בטוחה שמזרן הפעילות של עומר הוא גם המזרן שלה, והיא הייתה נהנית לתפוס תנומה עליו בכל הזדמנות.
הרגע המרגש ביותר מבחינתי היה כאשר רנה הייתה כבר חולה, היא בקושי יכלה ללכת והיא שכבה על הספה, עומר ניגש אליה ולא הבין למה היא לא משחקת איתו כמו תמיד. הוא קרא לה "אה אה" וניסה למשוך אותה לשחק. רנה נתנה לו ליקוק וירדה מהספה במאמצים רבים. גם במצבה שהלך והחמיר,היא רצתה לשחק עם עומר, אבל לא יכלה. היא רצתה לשמח את עומר כמו תמיד. זהו אחד הרגעים המאפיינים את רנה ואת האופי שלה יותר מכל. רנה רצתה לשמח את כולם, גם כאשר היא בקושי עמדה על הרגליים. היא כבר לא יכלה לעלות חזרה בעצמה והייתי צריך לעזור לה לחזור לספה.
רנה כבר לא איתנו יותר, אך כל יום אנחנו חושבים עליה, ומקבלים ממנה השראה. שאר התמונות של רנה ועומר, נמצאות ב – עמוד התמונות של רנה ועומר
ארבע הערות בשם רנה:
1. לסנדי, השכנה שהאשימה אותך שליכלכת את הקיר בחדר המדרגות, לא מבינה שכלבים לא יכולים ללכת על הקיר. הסימנים השחורים על הקיר לא נעשו על ידך במיוחד לאור העובדה שיש לך פרווה לבנה. חזקי ואמצי ותמשיכי לנבוח עליה כשהיא עוברת בחדר המדרגות.
2.לעומר, אני אמנם לא נמצאת בבית, לשחק איתך, ולתת לך לרדוף אחרי, אבל אתה יכול לשחק גם עם סנדי. זה אפילו יהיה חינוכי בשבילה. אם אתה יכול, תתן לה נשיכות קטנות ברגליים (זה מה שאני הייתי עושה) ואל תתן לה להתקרב לאוכל לפני שאתה אוכל.
3.למיקה, אל תקחי את כל השמיכה ללירון, אם אני הייתי שם הייתי דורשת לפחות שליש ממנה.
4. לענבל, מזל טוב
אנשים הרבה פעמים מונעים מדעות קדומות. אנחנו חושבים שאנחנו נאורים ויודעים הכל, אבל כאשר זה מגיע לכלבים, נחשפת האמת לאמיתה. הרבה פעמים בשלוש וחצי השנים האחרונות יצאתי לטייל עם רנה וסנדי. רנה כלבת וימרנר אמיצה ואילו סנדי כלבת לברדור נחמדה. אנשים היו עוצרים אותי כל הזמן ומעירים הערות. איך אתה מסתדר עם שני כלבים ועגלת תינוק? תחזיק אותם, אני מפחד. ועוד הרבה הערות מהסוג הנ"ל. אבל הערות שהכי אהבתי היו של אנשים שחשבו שהם יודעים יותר טוב ממני על הכלבות שלי.
יום אחד טיילתי בפארק עם מיקה, עומר והכלבות, ומישהי על אופניים החליטה שיש לה משהו ממש חשוב לשתף אותנו בו. משהו שדורש לעצור את נסיעתה ולפנות אלינו, מטיילים תמימים בפארק. היא נעמדה לידינו ואמרה בדרמתיות, שאנחנו לא יכולים לגדל ילד קטן עם כלבה כמו רנה. שאלנו למה, והיא אמרה שהיא ננשכה פעם על ידי כלב בדיוק כמו רנה ושהכלבים האלו מסוכנים. לא רצינו לפגוע בה, אז אמרנו לה שנקח לתשומת ליבנו את דבריה. לא אמרתי לה, את מה שחשבתי, שפעם יצאתי עם בלונדינית כמוהה, שהייתה ממש טיפשה, ושהיא מחזקת את כל הדעות הקדומות על בלונדיניות. רנה הייתה הכלבה הכי חברותית שאני מכיר, היא אף פעם לא נשכה מישהו. אם כבר הבעיה שלה הייתה שהיא הייתה חברותית יותר מידי. זה בדיוק כמו להגיד שפעם סיני גנב לי את הארנק ולכן כל הסינים מסוכנים. אבל נתקלתי בכל כך הרבה אנשים כמו אותה בחורה, אשר חשבו שהם יודעים הכל הכי טוב שפשוט לא היה לי כוח להתחיל להסביר לה בכלל, שאולי כדאי שתטפל בבעיה שברור שהיא סובלת ממנה.
אנשים אחרים היו רואים את רנה וסנדי ומייד מחליטים שרנה היא כלבה לא חכמה במיוחד ואילו סנדי, שהיא כלבת לברדור לבנה, היא הכלבה הכי חכמה בעולם. אנשים היו פונים אלי ושואלים מאיזה סוג הכלבה האפורה הזו. הייתי עונה מסוג כלבת ציד אמיצה, ואחר כך כשהיו מתעקשים הייתי מסביר וימרנר. אז הם היו חושבים רגע ואומרים אה.. זה הכלבים הטיפשים האלו. אפשר להגיד על רנה שהייתה הרבה דברים אבל טיפשה זה הדבר האחרון שבהם. אנשים שמרוכזים רק בעצמם חושבים שהעולם מקוטלג לפי תפישת העולם שלהם בלבד. אבל אנשים כאלו תמיד הצחיקו אותי, כי היה חשוב להם להביע את דעתם, אך הם חשפו את יהירותם וטיפשותם יותר מהכל.
רנה הייתה אחת הכלבות החכמות ביותר שהכרתי בחיי. היא הייתה תמיד קשובה ומוכנה למלא כל פקודה. היא למדה כל דבר חדש שלימדתי אותה, תוך דקות ספורות. לעומתה סנדי, כלבת הלברדור, לא הפגינה חוכמה חריגה. למשל כאשר היינו הולכים ברחוב (דבר לא פשוט בפני עצמו כאשר מתמרנים עגלת תינוק ושתי כלבות עם רצועות) הייתי נתקל פעמים רבות בעמודים כאשר אני מצד אחד של העמוד ואחת הכלבות מן העבר השני. רנה למדה מהר מאוד את הפקודה "מסביב" והייתה רצה מסביב לעמוד ומשחררת את עצמה. לעומתה סנדי, לא מצליחה עד היום לעשות סיבוב מסביב לעמודים ואני חייב לשחרר אותה. רנה למדה להגיע לאוכל שאהבה בבית, היא למדה להעשות גלגולים כשאמרו לה, היא ידעה למצוא חפצים שזרקו לה בין הרבה מאוד חפצים אחרים (בחוש ריח מדהים), והיא הייתה הרבה יותר ממושמעת מסנדי.
אז לכל האנשים שחושבים שהם מכירים כלבי ציד אמיצים כמו רנה, אני רוצה להגיד רק דבר אחד. אני לא הכרתי כלבה חברותית, חכמה וממושמעת כמו רנה. וכאשר אתם הולכים בפארק אל תשכחו שמה שחשוב זה לא צבע הפרווה או גודל הכלב, אלא האופי האמיתי של כל כלב וכלב (ואולי גם חתול).
